קדימה-צורן הינו ישוב קהילתי בשרון, המונה כיום כ- 23,000 תושבים.
קדימה-צורן ישוב שאוחד בשנת 2003 ומהווה את המועצה המקומית קדימה-צורן.
סמל המועצה
ביסודה של קדימה, בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, עיצבו המתיישבים הראשונים את סמל המועצה, ובו הופיע מגדל מים, טרקטור המעבד את הקרקעות, עצי פרי וחקלאי זורע. בתחתית הסמל היה כתוב ״בעמלך תצעד קדימה״.
עם איחוד קדימה עם צורן בשנת 2003, נתבקש ראש המועצה דאז, יצחק גולברי, על ידי משרד הפנים לעצב סמל חדש שיהיה משותף לשני היישובים, קדימה וצורן, מאחר ולאחרונה לא היה סמל. מאחר ובקדימה החקלאות עודה משגשגת וירוקה כמו גם הפרדסים והיערות (קדימה ואילנות), הוחלט כי הסמל החדש יכלול את המרכיבים המקוריים שבו, למעט מגדל המים. בנוסף, חציו הימני של הסמל נצבע בירוק, צבע המסמל את היערות ביישוב. כמו כן, בסמל המחודש מופיעים גם בתי המגורים, צמודי הקרקע ובתי הקומות שהתווספו לנוף היישוב עם השנים.
קדימה – היסטוריה
קדימה נוסדה ב-5 ביולי 1933 כמושבה חקלאית על אדמות חקלאיות שנגאלו ביוזמתו של יהושע חנקין, שהיה אז מראשי חברת הכשרת היישוב. מקור שם המושבה בדבריו של יהושע חנקין לאחר רכישת האדמה: "צעדנו עוד צעד קדימה". ראשוני מתיישבי קדימה הגיעו ממושבות הברון, מושבי השרון הצפוני, מושבות ותיקות אחרות ועולים שהגיעו ממזרח אירופה וגרמניה, אשר רכשו אדמות והתארגנו כישוב חקלאי.
בשנת 1933 החל לפעול הועד הראשון שהיה מורכב מרוכשי הקרקעות שלא ישבו בקדימה. הוועד טיפל בנושאי ביטחון, אספקת מים חינוך ותרבות. משנת 1934, החל לפעול בישוב ועד המורכב מתושבי הישוב עצמם.
המושבה התבססה על גידול הדרים, המפעל התעשייתי הראשון במושבה היה מפעל ליצור צינורות בטון להשקיית הפרדסים. בשנת 1935 עלו לקרקע 35 משפחות שמנו 106 מתיישבים. המתיישבים הצליחו להקים משק עזר זעיר וחלקם הצליחו לטעת פרדסים קטנים. רוב המתיישבים התפרנסו מעבודות חקלאיות אצל בעלי קרקע שלא ישבו בישוב.
בשנת 1936 עם פרוץ המאורעות חל שינוי בישוב. חוסר הביטחון והמשבר הכלכלי עצר את תנופת ההתיישבות. פיזור המשקים ומבנה הצריפים לא אפשרו הגנה למתיישבים. הישוב היה מנותק מציר תחבורה ראשי ולא נתמך ע"י אף גוף מיישב גורמים אשר מנעו התפתחות הישוב.
בשנת 1946 החלה קדימה לקלוט עולים נוספים, תחילה פליטי שואה מאירופה שנשבו באופן זמני בקפריסין. לאחר קום המדינה הגיעו לקדימה עולים ממדינות ערב, ארצות אסיה ואפריקה. באותה השנה הוקם בישוב בית הספר הראשון אשר שימש לאחר מכן כבית חרושת "קדימה- עור" בשל מחסור במקום למדו חלק מהילדים בדירות באזור. בית הספר התיכון היה בנתניה אליו נסעו בתחבורה ציבורית. באותה שנה נסלל כביש הכניסה לישוב. חנוכת הכביש הייתה במעמד אשת הנציב העליון הבריטי.
בשנת 1949 פנה ועד הכפר לממונה על המחוז להקמת מועצה מקומית לישוב. באותה שנה הוקמה בשכנות לישוב (מדרום) מעברת עולים אשר קלטה עולים מתימן, עירק ופרס. באותה שנה הוקדם במושבה בית קולנוע.
בשנת 1950 הוכרזה קדימה כמועצה מקומית. ב-1958 סופח האזור הדרומי שהיה מכונה "השיכון" למושבה ומאז שתי האוכלוסיות, הוותיקה והחדשה עברו תהליך של מיזוג. במהלך שנות השבעים התדרדר מצב הישוב אשר סבל מהגירה שלילית. באותה תקופה מנה הישוב 4200 נפש מבני כל העדות. התושבים התפרנסו בעיקר מחקלאות בענף הלול, רפת פרדסים וגידולי שדה שונים בעיקר בתחום תותי שדה ופרחים ליצוא. בישוב החלה גם תעשייה קלה (ביח"ר לסריגה, עור, קונפקציה ) . באותה תקופה פעלו בישוב 9 גני ילדים, שני בתי ספר ממלכתי וממלכתי דתי ושלושה מועדוני נוער. כמו כן פעלו בישוב שני בתי קולנוע ואולם למופעים בן 300 מקומות (אולם "הניצחון").
החל משנת 1985 השתפר המצב כתוצאה מהכנסת גורמי טיפוח לישוב (פרויקט שיקום שכונות) אשר יצרו שיתוף פעולה עם התושבים בעיצוב תדמית חדשה לישוב. בשנת 1996 הוקמה שכונה חדשה בדרום מזרח לישוב, שכונת בנה ביתך בשם "השרון הירוק" בת 5,000 נפש.
ב-2003 אוחדה קדימה עם היישוב צורן שהוקם ב-1994 צפונית-מזרחית לה, והוקמה המועצה המקומית קדימה-צורן. בין שני חלקי המועצה המקומית מפריד יער קדימה.
שטח השיפוט של קדימה, ללא צורן, משתרע על פני כ-11,000 דונם. מתוכם כ-3,000 דונם שטחי בנייה וכ-1,500 דונם חורשות, יער ונופש פעיל והשאר שטחים חקלאיים לגידולים חקלאיים, ירקות, תותים, פרחים ומטעים.
צורן – היסטוריה
צורן הוא ישוב קהילתי בשרון, מזרחית לנתניה, בין כפר יונה לקדימה. מאז 2003 מהווה היישוב חלק מהמועצה המקומית קדימה-צורן.
מקור שמו של היישוב הוא בתל קטן מצפון ליישוב המכונה תל צורן. התל מכונה "אום צור"במפת החברה הבריטית לחקירת ארץ ישראל משנת 1880 והוא מתייחס לצורן שהייתה גבולה הדרומי של נחלת קיסרי, כפי שכתוב בתלמוד הירושלמי במסכת דמאי ב' ("עד היכן פונדקא דעמודא פונדקא דטיבתא עד כפר סבא. וצירן ודאי בקיסרין"). בנוסף, אדמת החמרה באזור מורכבת ברובה מגרגרי קוורץ – דו-תחמוצת הצורן (צורן הוא המילה העברית לסיליקו).
היישוב צורן הוקם בשנת 1992 בתכנונה של האדריכלית רחל ולדן. היישוב אוכלס לראשונה בשנת 1994 והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1997. בשנת 2003 אוחדה המועצה המקומית צורן עם המועצה המקומית קדימה, ושמה שונה לקדימה-צורן.
בשנת 2010 החלה להיבנות שכונת רמת אמיר הקרויה על שמו של אמיר בשירי שנפל במלחמת יום הכיפורים ומשפחתו היתה בעלת הקרקע עליה בנויה השכונה
קדימה-צורן – הישוב המאוחד
בישוב המאוחד פועלים כיום שמונה מוסדות חינוך: ארבעה בתי ספר יסודי ממלכתי, אחד ממ"ד, שתי חטיבות ביניים ותיכון אחד. בנוסף פועלים בישוב 2 מוסדות "מוכר ולא רשמי".
בישוב 30 גני ילדים (כולל חטיבות צעירות).
המתנ"ס הקהלתי של רשת המתנסי"ם, פועל בישוב בשתי שלוחות עם הנהלה אחת.,
ביישוב בריכה ומגרשי טניס
שלוש תנועות נוער (התנועה החדשה בצורן, צופים בקדימה, ובני עקיבא), מועדונית לילדים במצוקה, שני מועדוני נוער שירותי רווחה וחינוך מגוונים.
ביישוב קדימה קיים שבט צופים – שבט "תמיד", אשר הוקם בשנת 1996 וכיום מונה למעלה מ 1000 חניכים מכיתות ד' – י"ב. השבט הוא משמעותי בקהילה על ידי פרויקטים התנדבותיים . ביישוב צורן קיימת תנועת הנוער "התנועה החדשה" הפועלת עבור כ 700 חניכים ומעורבת במגוון פעולות קהילתיות בישוב.
מאפייני אוכלוסיה
קדימה-צורן יישוב המרכז בתוכו שיעור גבוה של ילידי הארץ דור ראשון ושני. השיעורים של בעלי 13 ומעלה שנות לימוד בקדימה-צורן גבוהים מאד הן בקרב הגברים ועוד יותר בקרב הנשים ביישוב. בהשכלה, המתבטאת בתעודה הגבוהה ביותר ניתן לראות, ששיעורם של בני תואר ראשון ועוד יותר בעלי תואר שני גבוה במיוחד בקדימה צורן. שיעור המועסקים במשלחי יד אקדמיים, מקצועות חופשיים ומנהלים גבוה בקדימה צורן בצורה משמעותית ביחס לממוצע הארצי, עם שיעורים גבוהים מאד של נשים בקרב מקצועות אקדמיים ומקצועות חופשיים ושיעור בולט מאוד של מנהלים בקרב הגברים. ביישוב גם מעמד הביניים. מבחינת תעסוקה עם שיעורים גבוהים בתחום המכירות והשירותים ושיעור נמוך אמנם אך קרוב יותר לממוצע הארצי של עובדים מקצועיים.
